איזורים מוכי אסון

הרגעת משברים ואלימות

ברחבי העולם, מקדם כוח אדם צבאי בברכה את 'הדרך אל האושר' ואת העקרונות ההגיוניים שבו.
בשעת סערה ומלחמה כאשר שגרת החיים השתבשה, כאשר גבולות הנכון והמוטעה טושטשו רבים פנו ל-'הדרך אל האושר' שתאיר אור של שלום, סובלנות וכבוד בקרב אוכלוסיות קרועות.

עירק:

מאז התקפת ארה"ב על עיראק, נהרגו כ-95,000 אזרחים בערך, רובם כתוצאה ממחבלים מתאבדים, פצצות מאולתרות או מתקפות מרגמה או טילים. הרוגים אלו הם תוצאה של מלחמת קנאים שמתרחשת כיום במדינה, כששבעה אזרחים בקירוב מתים מדי יום ביומו. הקונפליקט המתמשך הזה שיבש הרבה היבטים מהחיים "הנורמליים" במדינה. לדוגמה, כ-30 אחוז בלבד מ-3.5 מיליון התלמידים במדינה הולכים לבית-ספר.

עם זאת, זה החל ב-2006, שני אינדיבידואלים – קרלה מילר ובריאן פינקאוקי – חדרו לעירק תוך שימוש ב-'דרך אל האושר'. קרלה ובריאן העבירו עשרות סמינרים של TWTH ליותר מ-2,500 איש והפיצו כמעט 30,000 ספרי 'הדרך אל האושר'

.

קרלה ובריאן העבירו עשרות סמינרים של TWTH ליותר מ-2,500 איש והפיצו כמעט 30,000 ספרי ׳הדרך אל האושר׳.
במפגשי ההכשרה השתתפו אנשים מכל המקצועות – נשים בעמדות מנהיגות, עובדי מדינה, סטודנטים ועובדים של ארגונים לא ממשלתיים מקומיים (NGOs).

בנוסף, הקבוצה שלהם פרסמה כללים מהספר בעיתון מקומי שנתנו להם כלים לעמת את הבעיות בקהילות שלהם.

הנה דוגמה להשפעה של 'הדרך אל האושר' על חייהם של המשתתפים:

"אסור לנו לבנות את חיינו על האובדן של חיים אחרים; זו תהיה אנוכיות מוחלטת לבנות את האושר שלנו על הטרגדיות של אנשים אחרים. אושר אמיתי צומח מיחסים אידיאליים עם אחרים, הקריטריון לאושר נקבע על פי היחסים שלנו עם אחרים".

"מפגש ההכשרה לימד אותי איך לצאת מפקעת הגולם הקטנה שבה הייתי מרוכז, ולהתחיל לחשוב על העולם מסביבי. כעת אינני מרוכז רק בבעיותי, אלא אני חושב על בעיותיהם של אחרים ועל דרכי פתרון. למדתי איך לארגן את הזמן שלי, במהלך היומיים האחרונים שיניתי את התוכניות היומיות שלי וכעת אני מנסה לשנות את התנהגותי. זהו הצעד הראשון לעבר האושר".

ראש ה-NGO הסביר לאחר הסמינר:

"הספר לימד אותי איך להביא לעצמי אושר, על-ידי השימוש בכוח השכנוע והימנעות מצרות, מנוכלים ומאנשים רעים. אני יכול להביא אושר לאלו שאני אוהב על-ידי מתן סיוע ותמיכה".

היום, 'הדרך אל האושר' ממשיכה להיות מופצת בחברה העירקית בכדי לעזור להביא לשלווה ושגשוג.

קולומביה:

במשך עשורים, קולומביה היתה אחת מהמדינות הבעייתיות ביותר בעולם המערבי, נגועה באלימות וקונפליקטים חברתיים מתמשכים. בשנות ה-40 וה-50, הארץ שוסעה עקב אלימות מתמשכת, שנקראת La Violencia (אלימות בספרדית). בשנות השישים הוקם כוח הגרילה השמאלני, הכוחות המהפכניים החמושים של קולומביה (FARC), ובעקבות זאת, קם מולו כוח מיליציה ימני. המדינה נקרעה לעוד גזרים על-ידי מספר קרטלים גדולים של סמים בשנות ה-70 וה-80. עם נפילת הקרטלים, ה-FARC והמיליציות נעשו מעורבים במחלוקת לגבי ייצור הקוקאין והמסחר בו – קונפליקט שגרם למאות חטיפות, רציחות ואלימות בחברה הקולומביאנית. בנוסף לכל זה, לצבא קולומביה היתה היסטוריה ארוכה של פגיעות בזכויות האדם. בשנת 2004, האו"ם סיכם את המהומות החברתיות האלו בכך שתיאר את הקונפליקט הקולומביאני בתור "המשבר ההומניטרי הגרוע ביותר בחלק המערבי של העולם".

בנקודה זו, נכנסה לתמונה 'הדרך אל האושר', כשהשחקן הקולומביאני, אנדרס לופז, החליט להתמודד עם הבעיה. הוא העלה מופע מיוחד שבו הוא מציג כל אחד מ-21 הכללים של 'הדרך אל האושר'. באמצעות המופעים והאירועים הללו, הוא השפיע לא רק על עשרות אלפי אזרחים, אלא על רבים מהאנשים הבכירים בצבא ובממשלה.

נכון להיום, אנדרס ערך אירועים וסמינרים של 'הדרך אל האושר' ליותר מ-14,000 אנשי צבא. לכן, שר ההגנה העניק למר לופז פרס על עבודתו בתור "חייל האושר".

אך יחד עם פנייתו של אנדרס לצבא, מטרתו העיקרית היתה להביא את 'הדרך אל האושר' לכל אזרחי קולומביה. משנת 2005 הוא העלה את ההופעה שלו בפני יותר מ-50,000 איש, ונתן לכל אחד מהם עותק של הספר.

לדוגמה, במאי 2008, הדוברת של 'הדרך אל האושר' השחקנית הוונצואלית, רודי רודריגז, ארגנה הופעה בת 6 שעות שהופיעו בה המבצעים הלטיניים המפורסמים ניקולס טובאר ואלברטו פלזה. נכחו בהופעה יותר מ-11,000 איש, והמופע הסתיים עם המופע של אנדרס לופז 'הדרך אל האושר'.

בסך הכול, חולקו יותר מ-3 מיליון עותקים של 'הדרך אל האושר' בקולומביה בזכות הפעולות של אנדרס ושל אנה מרצדס שמנחה את קמפיין 'הדרך אל האושר' במדינה.